Doron ünnepi beszéde

Hogy az ivritül nem beszélő családtagok is érthessék, lefordítottam Doron köszöntő beszédét, amit a bar micváján, a tóraolvasás és a prófétai szakasz után mondott el.

“A Vayechi (וַיְחִי) hetiszakasz arról szól, hogy Jákób, élete végefelé, azt kéri Józseftől, hogy ne Egyiptomban, hanem Izraelben temessék el. A hetiszakasz Izrael vándorlásának végével fejeződik be, ahol a gyerekek teljesítik apjuk kérését. A hebroni makpela barlangban temetik el, majd azonnal visszatérnek Egyiptomba. E két dolog (a kérés és a teljesítés) között Jákóbnak még van ideje megáldani a fiait.

Jákób, fiai felett mondott áldása érdekes és meglepő. Egy részüket lelkesen áldja, például Júdát, aki a legnagyobb áldást kapja, Rubent, Lévit és Simeont – Júdával ellentétben- viszont nem áldja meg, hanem megbünteti. Ruben, a legidősebb fia nem nyer áldást, mint ahogy azt elsőszülöttként remélte. Simeon és Lévi azt hallja apjuktól, hogy nem kapnak Izraelben földet, és örökséget, ehelyett szétszóratnak a többi törzs között. Ruben azért lett megbüntetve, mert nem akadályozta meg József Izmáelitáknak való eladását. Simeon és Lévi pedig azért, mert ártatlanokat bántalmaztak mikor bosszút álltak a nablusiakon.

Nehéz egyetértenem Jákób viselkedésével. Talán jobb lett volna ha megbocsát tévedő és vétkező fiainak. Azt hiszem ha megbocsátott volna és esélyt adott volna nekik, hogy tiszta lappal induljanak, lehet hogy jobb útra térnek.

Az áldás (bracha, בְּרָכָה) az egy fontos dolog. Az áldás tettekre buzdít minket. Néha az önmagunkba vetett hitet erősíti, máskor elérendő célt tűz elénk. Természetesen a cél eléréséhez nem elég az áldás, hanem a megáldottnak dolgozni és küzdeni is kell, hogy elérje azt.

Szerencsésnek (mevorach, מְבֹרָךְ) érzem magam, hogy itt születtem Izraelben, olyan társadalomban és országban, ahol az állam oltalmaz és véd, és biztonságot ad. Amiatt is boldog vagyok, hogy nem születtem szegény családba, és olyan otthonban nőhettem fel ahol mindent megkaptam amire szükségem volt. Igaz hogy jó volna, ha saját házunk lenne udvarral, de egyelőre ami van, az is elég. Ezen túl áldottnak érzem magam, különösen ma, hogy mindnyájan eljöttetek velem örülni és ünnepelni.

Nektek is szeretnék néhány dolgot megköszönni.

A barátaimnak köszönöm, hogy lemondtatok a szombat reggeli alvásról, és minden elismerésem, hogy sikerült korán felkelnetek, hogy velem lehessetek, és örömet szerezzetek nekem. Azt kívánom, hogy legyetek sikeresek az iskolai tanulmányokban, és hogy több szünidőnk, és kevesebb házi feladatunk legyen.

Minden nagynéninek és nagybácsinak, akik eljöttetek: legutóbb pesach-kor voltunk együtt ilyen nagy számban, és máris vettétek a fáradtságot, hogy a kedvemért ismét összegyűljetek. Bárcsak lenne még sok-sok rendezvény és örömünnep ebben a nagy és áldott családban. Nem minden gyerek kap ilyen nagy és vidám családot. Legyetek áldottak! És minden elismerésem Ilona mamáé és Sándor papáé, akik “felelősek” a dologért.

Köszönet továbbá Mátyás papának és Judit mamának is. Bár már két éve nem találkoztunk, de nagyon közel álltok hozzám. Még a távolság ellenére is úgy érzem, hogy itt vagytok velünk meghatódva, örömmel és büszkén.

Reuven, te vagy a nagytestvérem, köszönöm hogy megtanítottál hogy miként legyek óvatos és hogyan vigyázzak magamra. Még szerencse, hogy megállítottál azon a bizonyos napon, mikor kiszaladtam a forgalmas útra. És egyáltalán szerencse hogy közel voltál hozzám és védelmeztél, mikor kicsi voltam. Eytan és én rendkívül nagyra értékeljük, mikor lemondasz a javunkra, és nem csak anyagi szempontból! Sok sikert kívánok neked az érettségin, sikereket a filmművészet terén, viszlát az Oscar-on!

Eytan, te –Reuvennel ellentétben- minden nap arra tanítasz, hogy a makacsaág sokszor kifizetődő, nem mindig kell lemondani dolgokról. Ezen kívül köszönöm, hogy a “nagy testvér” érzését adod, mikor segítek neked a házi feladat elkészítésében. Azt kívánom, hogy kapjál kevesebb megjegyzéseket a tanároktól, és ennek nyomán legyen több időd játszani a barátaiddal.

Apa és Anya, ti szerettek engem és gondoskodtok rólam. Úgy neveltetek, hogy sosem éreztem magam “szendvics-gyereknek”.
Anya, te állandóan érdeklődsz felőlem és kérded, hogy hogy érzem magam, és szeretsz és segítesz. Tudom, hogy határtalanul értékelsz engem, de néha túl sok feladat kissé nehéz egy 13 éves gyereknek. Nagyra értékelem, hogy mikor unatkozom, otthagyod amivel éppen foglalkozol és odajössz hozzám, hogy együtt csináljunk dolgokat. És szuperul főzöl magyar ételt.

Apa, nagyon fontos neked, hogy sikeresek legyünk az iskolában. Fontos neked, hogy sikeres jövőnk legyen, jó munkával és megélhetéssel. Problémákat oldasz meg, kijavítod a meghibásodásokat, sőt, ha nincs más választás… újat veszel nekem, ha kérlek. Szeretem mikor megölelsz, és különösen, mikor lerövidíted a tévé és számítógép nélküli büntetést.

Mindkettőtöknek szeretném mondani, hogy szeretlek titeket, fontosak és drágák vagytok nekem. Biztos vagyok benne, hogy legalább annyira örültök és meg vagytok hatva mint én. Jó egészséget, jövedelmet és bennünk  való sok örömet kívánok nektek.

Végül köszönöm Gadinak és Emilionak (a rabbi és a kántor, a szerk.), hogy felkészítettetek erre az alkalomra és a Yedid Nefesh” gyülekezetnek, hogy vendégül látott minket és végigkísért ezen az úton a bar micvámig.

Köszönöm szépen.”

Az eredeti szöveg héberül:

דרשה לפרשת ויחי

פרשת ויחי מספרת שיעקב, לקראת סוף ימיו, מבקש מיוסף שלא יקברו אותו במצרים אלא בארץ ישראל, ובאמת, הפרשה מסתיימת, במסעם של בני ישראל לארץ לקיים את בקשתו של אביהם. הוא נקבר במערת המכפלה בחברון, והם חוזרים מיד אחר כך, למצרים. בין שני העניינים האלה, הבקשה וביצועה, מספיק יעקב לברך את כל בניו את שיקרה אותם ב אחרית הימים.

ברכותיו של יעקב לבניו מעניינות ומפתיעות. את חלק מהבנים הוא מברך בהתלהבות, למשל את יהודה שמקבל את הברכה הגדולה ביותר. את ראובן, לוי ושמעון, בניגוד ליהודה, הוא לא מברך אלא מעניש. ראובן הבן הגדול, לא זוכה בברכה שציפה לה בתור בנו הבכור של אביו. שמעון ולוי שומעים מאביהם שלא יזכו לאדמה ונחלה בארץ ישראל אלא יתפזרו בין שאר השבטים. ראובן נענש על כך של א מנע את מכירת יוסף לישמעאלים. שמעון ולוי נענשים על כך שפגעו בחפים מפשע כשנקמו באנשי שכם.

קשה לי להסכים להתנהגותו של יעקב. אולי היה צודק ונכון יותר מצידו לסלוח לבניו שטעו וחטאו. אני חושב שאם היה סולח להם ונותן להם הזדמנות נוספת להתחיל דף חדש, יכול להיות שהיו מתקנים את דרכיהם.

ברכות זה דבר חשוב. הברכות מעודדות אותנו לעשות מעשים. לפעמים הן נותנות לנו אמונה בעצמנו ולפעמים, מטרה לשאוף אליה. כמובן, כדי שהמטרה תושג, לא מספיקה ברכה, אלא, בני האדם שקבלו את הברכה, צריכים בעצמם להתאמץ ולעבוד כדי שהיא תתגשם ותקרה.

אני מרגיש מבורך על כך שנולדתי כאן בישראל, בחברה ובמדינה שמגינות ושומרות עלי, ושנותנות לי בטחון. אני גם מרגיש מבורך שנולדתי למשפחה לא ענייה, וגדלתי בבית שנותן לי כל מה שאני זקוק לו. נכון, היה נחמד אילו היה לנו בית פרטי עם חצר, אבל בינתיים, מה שיש זה הרבה. מעבר לזה אני מרגיש מבורך, במיוחד היום, בגלל שכולכם באתם לשמוח ולחגוג איתנו.

יש לי גם כמה ברכות בשבילכם.

לחברים שלי, תודה שוויתרתם על שנת השבת וכל הכבוד שהצלחתם לקום בשעת בוקר מוקדמת בשביל להיות כאן איתי ולשמח אותי. אני מברך אתכם שתצליחו בלימודים, ושנזכה כולנו ליותר חופשים ופחות שיעורים.

לכל הדודים והדודות שלי שבאו, רק בפסח נפגשנו וכבר טרחתם שוב להתכנס כאן בשבילי. הלוואי שנזכה כולנו לעוד ועוד אירועים ושמחות במשפחה הגדולה והמבורכת שלנו. לא כל ילד זוכה לגדול במשפחה כל כך גדולה ושמחה. התברכו! וכל הכבוד לסבתא אי לונה וסבא שנדו שאחראים לעניין הזה.

תודה גם לסבא מתי וסבתא יהודית. אמנם עברו שנתיים מאז שנפגשנו, אבל אתם מאוד קרובים לי. אפילו שאתם כאילו רחוקים, אני מרגיש שאתם כאן אתנו, מתרגשים, שמחים וגאים.

ראובן, אתה אחי הבכור, תודה שלימדת אותי איך להיזהר ולשמור על עצמי. מזל שעצרת אותי אותו יום כשרצתי אל הכביש. בכלל, מזל שהיית קרוב לשמור עלי כשהייתי קטן. איתן ואני מאוד מאוד מעריכים כל פעם שאתה עושה ויתורים בשבילנו, ולא רק בתחום הכספי! אני מאחל לך הצלחה בבגרויות, והישגים בתחום הקולנוע, להתראות ב”אוסקר!”.

איתן, אתה, בניגוד לראובן, מלמד אותי כל יום שהעקשנות משתלמת ושלא תמיד כדאי לוותר. חוץ מזה, תודה שאתה נותן לי להרגיש “האח הגדול” כשאני עוזר לך בהכנת שיעורי בית. אני מברך אותך שתקבל קצת פחות הערות מהמורים ושיהיה לך בזכות זאת, הרבה יותר זמן לשחק עם חברים.

אבא ואימא, אתם אוהבים ודואגים לי. גידלתם אותי בלי שהרגשתי אף פעם, סנדוויץ’.

אימא, את כל הזמן שואלת ומתעניינת איך אני מרגיש, ואוהבת ועוזרת. אני יודע שאת מעריכה אותי בלי גבול אבל לפעמים, יותר מדי משימות זה קצת קשה לילד בן 13. אני מעריך את זה כשמשעמם לי את עוזבת את מה שאת עושה ובאה להיות איתי ולעשות אתי דברים. ואת מבשלת אוכל הונגרי נפלא.

אבא, מאוד חשוב לך שנצליח בלימודים. חשוב לך שיהיה לנו עתיד מוצלח עם עבודה טובה ופרנסה. אתה פותר בעיות, מתקן תקלות, ואפילו כשאין ברירה… קונה לי חדש אם אני מבקש. אני אוהב כשאתה מחבק אותי ומת עליך כשאתה מקצר את העונשים להיות בלי טלביזיה ומחשב.

לשניכם אני רוצה להגיד שאני אוהב אתכם ואתם חשובים ויקרים לי. אני בטוח שאתם שמחים ונרגשים לפחות כמוני, ומאחל לכם בריאות, פרנסה, והרבה נחת מאיתנו.

תודה אחרונה לאמיליו וגדי, שהכינו אותי לרגע הזה, ולמעמד הזה, ולקהילת “ידיד נפש” שאירחה ולוותה אותנו לאורך כל המסע שלנו יחד, לבר המצווה שלי.

תודה רבה.

Ez is érdekelhet

Minden vélemény számít!